אירועים

עמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות ביריד ספרי האמנות הגדול מסוגו בישראל. היריד מציע את הגרסה האמנותית לשבוע הספר – סוף שבוע בו אמנים מציגים ומוכרים את ספרי האמן הייחודיים שלהם, ומאפשר הצצה לפרויקטים המודפסים שלרוב לא מוצאים את דרכם אל חנויות הספרים הרגילות.

בסיור שיתקיים ביצירה האיקונית שנודעה בכינוי "הפנטהאוז של כולם", תציג אוצרת האמנות עדי אנגלמן, שעבדה לצידו של קרוון בשנים האחרונות, את מקורות ההשראה והרקע ליצירת הפסל הייחודי שהוקם כאתר אומנות לשימושם החופשי של התושבות והתושבים וכמחווה לעיר הולדתו של הפסל. הפסל שוקם ושופץ בשנה שעברה וחזר למראה המקורי שלו. הסיור בשיתוף סטודיו דני קרוון. (צילום: אדר' עירית רון וקסלר)

סיור אמנות, שיח ופורטרט קולנועי. לציון שלוש שנים ללכתו של האמן והפסל הסביבתי דני קרוון (1930–2021), חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 1977, אשר יצר כ־80 פסלים סביבתיים בישראל ובעולם - סיורי אמנות בשתיים מעבודותיו בקמפוס מכון ויצמן למדע, דיון מלווה בקטעי סרטים על המהלך האמנותי של קרוון ופורטרט קולנועי של האמן. בהשתתפות: עדי אנגלמן, ברק הימן, עו"ד מיכאל ספרד, נועה קרוון-כהן, ד"ר אורי רוטלוי. הפקה משותפת ליד חיים ויצמן, מרכז תרבות בסלע, סטודיו דני קרוון ועמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות

תערוכה במרכז לפיסול פולני, אורונסקו, פולין. בתערוכה מוצגים פרויקטים מרכזיים מאת הפסל דני קרוון (2021-1930) בהקשר של עשייתו האקטיביסטית לקידום השלום ושמירה על זכויות האדם והאזרח, ומציגה אותו כמי שהיה בעל פורטפוליו כפול - אמנותי ואזרחי. התערוכה הופקה כשיתוף פעולה בין המרכז לפיסול פולני, אורונסקו (בניהולו של דר' מאצ'ה אלכסנדרוביץ') לבין עמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות (תל אביב), בשיתוף סטודיו קרוון (תל אביב ופריז) ובסיוע גורמים נוספים. אוצרת התערוכה: עדי אנגלמן. שותפים ומלווים: נועה קרוון-כהן (סטודיו קרוון, תל אביב/פריז), ברטואומי סטרוזיק (האקדמיה לאמנות, קראקוב). עיצוב גרפי: נדב שלו. תיאום והפקה: פאולינה קון וירוסלב פאז'ק (אורונסקו). תכנון אדריכלי: Happy World Architecture - אדר' קרן אנגלמן. יוצרים אורחים: יעקב אגור, תומר אפלבאום / הארץ, שמעון בוקשטיין, אברהם חי, זאב טנא, יזהר כהן, אבי מוגרבי, גיא עד, אמיר פלדמן, עדי פרוסט, יורם רון, מרב שאול / הוצאת אסיה, משה תייר. על התערוכה: בתערוכה דני קרוון: אמן / אזרח הנערכת בימים אלה בחלל המרכזי של המרכז לפיסול פולני באורונסקו, פולין, מוצגים מודלים, תצלומים, סרטים ורישומים הקשורים בפרויקטי פיסול ציבוריים של קרוון המבטאים את נאמנותו של לערכים של שלום וחירות. בין היצירות המוצגות: כיכר הסובלנות – מחווה ליצחק רבין, אשר במטה אונסק"ו בפריז; נתיב השלום, אשר בניצנה בסמוך לגבול ישראל-מצרים ונוצר כשיתוף פעולה בין קרוון לח"כ לשעבר, איש החינוך ופעיל לקידום השלום, אריה (לובה) אליאב; מעברים – מחווה לוולטר בנימין, אשר בפורטובו בספרד ומהווה אתר עלייה לרגל עולמי לקוראיו ושוחריו של הפילוסוף היהודי-גרמני הנודע ששם קץ לחייו במנוסתו מהנאצים כשאלה באו לתפסו בעיר זו; אנדרטת הנגב ו- שאי שלום ירושלים - קיר הכנסת, לצד יצירות נוספות. במרכז התערוכה מוצב אלמנט פיסולי-שימושי רחב ידיים, מעין כיכר פנימית שתוכננה לשימוש המבקרות והמבקרים בתערוכה. הכיכר – שנוצרה במיוחד עבור התערוכה במחווה לרוח ולמורשת הפיסולית-שימושית של דני קרוון, מהווה מרחב להתכנסות, למידה, יצירה ושיחה בזמן התערוכה. בתאריכים 10-13 באוק' 2023 התקיים במקביל לתערוכה הכנס השנתי לפיסול ציבורי בפולין, אשר הוקדש השנה לזכרו של דני קרוון. השתתפו בו: רעיית האמן חוה קרוון, ביתו של קרוון ומנהלת סטודיו קרוון בתל אביב ובפריז - נועה קרוון-כהן, חוקרים וא.נשי מקצוע מובילים מתחום הפיסול הציבורי בפולין. ביתו יעל קרוון, יוצרת בין-לאומית בתחום התיאטרון-מחול, ערכה בזמן הכנס סדנה מעשית לקבוצה של אמנים. מופע התנועה, שהעלו המשתתפים בסיומה של הסדנה, הוקדש לשלום. מתוך טקסט התערוכה: ב-1962, בגיל 32, דני קרוון גילה את ייעודו כפסל ציבורי. הוא פנה ליצירת סביבות פיסוליות מורכבות שזיכו אותו בהכרה ובהוקרה בין-לאומיות. קרוון הקדיש את מרבית יצירותיו לשלום, לסובלנות ולאדם, אך משום שהכיר במגבלות כוחה של האמנות לשנות מציאות בזמנים של משבר, הוא לא הסתפק בעשייה אמנותית וניהל אורח חיים המשלב יצירה עם עשייה אזרחית. בשני התחומים עסק במסירות וברצינות. מן הסטודיו שבו תכנן והקים כ-80 יצירות בקנה מידה עירוני וסביבתי עבור אתרים בישראל, אירופה ואסיה, הוא ניסח ושיגר מכתבי מחאה, כתב טורי דעה לעיתון ויזם והשתתף בקמפיינים אזרחיים ציבוריים רבים לאורך השנים. כמי שנולד בתל אביב הליברלית ב-1930 והיה עד בזמן אמת לאירועי מלחמת העולם השנייה ולמלחמות-ישראל, וכמי שהתחנך והיה חבר פעיל בתנועת הנוער השומר הצעיר, קרוון היה מודע מגיל צעיר לצורך לשמור באופן אקטיבי על ערכי השלום וחירות הפרט ועל הדמוקרטיה. הוא הקדיש את חייו להגנה על ערכים אלה עד בסמוך לפטירתו בשנת 2021; לעיתים יצירותיו שלו שימשו אותו בטיעונים שהעמיד. כך למשל בתגובה להצעת חוק ועדות הקבלה בישובים קהילתיים, חיבר קרוון בנובמבר 2010 מכתב פומבי אותו שיגר לחברי הכנסת. במכתב הוא יצא נגד החוק המפלה שיוביל לאי-שיוויון וסגרגציה בחברה הישראלית. הוא התייחס במכתב ליצירתו "שאי שלום ירושלים", תבליט הקיר שיצר עבור אולם המליאה במשכן הכנסת בשנת 1966. הוא כתב: "אם בכנסת הזאת יגבר הרוב האנטי ציוני, שאינו מכבד את זכויות האדם ואת כבוד האדם ואם הרוב בכנסת הזאת ובממשלה יפיל עלינו לבקרים חוקי אפליה וחוקים גזעניים ההולכים ומאיימים על כל אחד מאיתנו, אתבע לכסות את הקיר שיצרתי לכנסת אחרת ולא לכנסת הזאת... עד שתבוא כנסת וממשלה ציונית שיכבדו את מגילת העצמאות, את ההצהרה הבין לאומית לזכויות האדם של האומות המאוחדות." קרוון נהג לציין שמגילת העצמאות היוותה עבורו מקור השראה ביצירה זו.

כינוס חירום - בעין ההפיכה מוזמנות ומוזמנים להשתתף בכינוס החלפת מחשבות וסיעור מוחות אל נוכח הניסיון לנתץ את עקרונות הניהול הדמוקרטיים והליבראליים והמוסר של המדינה והחברה בישראל. נתחלק למעגלי שיח בהנחיית דוברות ודוברים מעולם האמנות והתרבות. כל מי שמרגישה שהיא מעוניינת לשמוע, להשמיע ולפעול - הכינוס שלכןם ועבורכןם. הכניסה חופשית ללא תשלום, עם מילוי טופס השתתפות. מוזיאון תל אביב לאמנות

פאנל בהשתתפות הוצאות ספרי אמן עצמאיות

מוזמנות ומוזמנים לשעת סיפור, שיחה ויצירה בעקבות הפסל הישראלי-הבינלאומי דני קרוון, לרגל פרסום הספר לילדים "דני קרוון: האיש שגרם למקומות לדבר" מאת הסופרת גיא עד, המאייר יזהר כהן והמעצב נדב שלו - בהוצאת אסיה ומרסל. מתי? יום חמישי 4.5 בשעה 17:00 איפה? היריד לספרי אמנות בארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב

אירוע אמנות רחב היקף בהשתתפות יותר מ-30 אמנים מהארץ ומהעולם בשטחה של הגימנסיה העברית הרצליה תל אביב. לצד התערוכה מציעה הביאנלה תכנית מגוונת של אירועים – סדנאות, שיעורים והקרנות – לכל הגילאים וללא עלות. מתי? 32.4.31 - 32.3.13 איפה? הגימנסיה העברית הרצליה תל אביב

תערוכת יחיד בפרטר, חלל עצמאי לאמנות בתל אביב

בבית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית יפו-תל אביב

תערוכת יחיד לאמנית בגלריה המקרר, תל אביב. ב-2019 הוזמנה האמנית המושגית רותם בידס להציע פרויקט אמנות חדש למרכז 1:1 לאמנות ופוליטיקה (פעל ברחוב השרון 4 בשכונת נוה שאנן בדרום תל אביב, בין השנים 2018 - 2020. מנהל אמנותי ומייסד-שותף: עומר קריגר, מנהלת המרכז ומנהלת-שותפה: עדי אנגלמן). המפגש שלה עם שכונת נוה שאנן ועם רחוב השרון שבו שכן המרכז הוליד חיבור אמיץ ומיוחד שממשיך להתקיים מאז בין בידס לבין קהילת הנשים במעגל זנות הרחוב שעובדות ומתפרנסות שם. בתערוכה הנוכחית - עֵֵין אֲני - מוצגים פיסות של עדויות ושיירים מן הפעולות שבידס קיימה בשנתיים האחרונות בשכונה, עם ולצד הנשים. במרכז התערוכה ניצבת שאלה באשר לאמת המידה המוסרית שנמצאת בבסיס היחסים שהתכוננו בין בידס לבנות ברחוב, ובאופן כללי ביחסים שנרקמים בין אמניות ואמנים שפועלים בקהילה, לרב עם ציבורים מוחלשים. האם יש דרך להימנע מביסוס עמדת כח אל מול הקהילה בסיטואציה כזו? התערוכה מוגשת כסיכום ביניים של פעילותה של בידס בנוה שאנן. בחלל הגלריה הצחור והמוגן, הרחק מן הרחוב החשוך והמזוהם, נטענות העבודות של בידס בהקשרים חדשים. צריכה של סקס על ידי גברים שהובילה לצריכה של סם על ידי הנשים, הומרה לצריכה של אמנות על ידי ציבור משכיל ושבע. התבוננות בפרויקטים המוצגים בתערוכה כמוה כהצצה בחורי הצצה מבעדם נשקף נוף זר ולא מוכר של האזור השחור והמושחר של העיר הלבנה, שנתפס לרב כאיבר פגום ונפרד ממנה. רגע לפני מתיחת הפנים שמתוכננת לשכונה בדמות של תכנית שאפתנית להתחדשות עירונית, התערוכה הזו היא גם שירת הברבור של החצר האחורית של העיר תל אביב שעוד רגע תמחה כלא היתה. | רותם בידס, ילידת 1990, חיה ופועלת בתל אביב. אמנית מושגית רב-תחומית, מתמחה בהדפס ומלמדת הדפס במדרשה ובבתי ספר נוספים. מורה לאמנות בתיכון עירוני א'. סיימה בהצטיינות לימודי אמנות במדרשה לאמנות - בית ברל בשנת 2017. בוגרת תואר שני בלימודי שואה מאוניברסיטת חיפה. מ-2018 היא פועלת בסטודיו שנמצא במתחם המקרר. בין השנים 2019 - 2020 יזמה והפעילה תכנית עצמאית של אמנית בקהילה בנוה שאנן, במרכז 1:1 לאמנות ופוליטיקה שפעל בשכונה ומאז נסגר. בשנת 2020 השתתפה בתכנית פורום נוה שאנן לאמנות שהתקיים במרכז במסגרתו קבוצה של אמנים הוזמנה לחשוב מחדש על השכונה והצרכים הפיזיים שלה. במקביל היא פעלה בהתנדבות בעמותת "עטור מצחך" שהוקמה על ידי יונתן דושינסקי במטרה לתת מענה לצרכים יומיומיים ומיידיים של נשות קהילת זנות הרחוב בשכונה.

הקרנת 2 סרטי אמנות מאת ניר עברון בליווי תזמורתי חי + פרק מקונצרט לרבעיית כלי מיתר מאת ורדינה שלונסקי | בביצוע נגני אנסמבל המאה ה-21. הסרט אמצעי מאוחר (2020) מאת ניר עברון מבוסס על תיעוד נדיר שנמצא על גבי סרטי צילום (פילם) 16 מ“מ בארכיון עמותת ארגון המחתרת היהודית לח"י (לוחמי חירות ישראל) בתל אביב. חומרים ארכיוניים אלה, שזוהי חשיפתם הראשונה לעין הציבור, כוללים תיעוד של הווי לוחמים, פעולות אנשי ונשות לח“י לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל וכן שחזורים מבוימים של פעולות שונות שערכו לוחמי הארגון במיוחד לצורך התיעוד המצולם. בחיבור וידאו זה חושף עברון בגלוי ותוך עירוב הצופים, באמצעות טקסט ששם בפי קריין, לבטים, השערות וגילויים שהתלוו למחקר ההיסטורי-חזותי שערך בהתמודדות עם הסרטים. עברון בחר להשתמש במחקר החזותי הנרחב שערך אודות מקור וזהות החומרים כנקודת מוצא להעלאת תהיות, מחשבות והערות אודות הזיקות הרבות המתקיימות לאורך ההיסטוריה בין צילום ומלחמה, תיעוד ופרופגנדה, נוכחותם של עקבות חזותיים והרס. באופן מיוחד, במספר סצינות בחר עברון להתמקד במבטם של המצולמים כשהוא מצטלב עם מבטה של המצלמה - מבטו של הצלם וכרגע של הצופה. בבחירה להתעכב על הרגעים בהם המצולמים מישירים מבט למצלמה, כמו בבחירות נוספות שכיוונו אותו בעריכת החומרים הארכיוניים לכדי הסרט החדש, מבקש עברון לחשוף את האפראטוס הקולנועי התיעודי, לנתץ את הפוטנציאל האשלייתי המובנה בו ולהעמיד את מעשה ההתיעוד כתוצר חלקי, פגום או מוטה של בחירות סובייקטיביות, תלויות נסיבות והשקפת עולם. סרט מסוכן (2019) מאת ניר עברון מבוסס אף הוא על קטעים מתוך סרט צילום (פילם) 16 מ״מ עלום שצולם ב-1948 ונתגלה לאחרונה בארכיון עמותת לח"י בתל אביב. הסרט המקורי מכיל תיעוד פעילויות סמויות של אנשי לח“י (לוחמי חירות ישראל) בימים שלפני ובסמוך להקמת מדינת ישראל. הקטעים בסרט נערכו מחדש בחמישה פרקים לכדי סרט חדש המתעד את חברי התנועה במהלך אימונים, מבצעי חבלה ובעת תליית כרזות תעמולה במרכז העיר תל אביב. באופן ייחודי ביחס לסרטי הצילום האחרים שנמצאו יחד איתו בארכיון לח״י, סרט הצילום הנ״ל עשוי צלולואיד ניטראטי - חומר גלם העלול להתלקח באופן בלתי צפוי כיוון שהאמולסיה הצילומית שלו היא וריאציה כימית של ניטרוגליצרין, רכיב עיקרי באבק שריפה. סרטי צילום כאלו אסורים לשימוש מאז שנות החמישים של המאה שעברה ונתונים למגבלות אחסון ותצוגה מחמירים ביותר. מצבו הפיזי של הסליל שנמצא היה ירוד: הוא היה שחוק, בלוי, שרוט, קרוע ומעוות - סימנים שהותירו בו תהליך ההתכלות היחודי של האמולסיה הצילומית המסוכנת ותנאי האיחסון הלא ניאותים. כל אלה דווקא תרמו לאיכויות הציוריות והפואטיות של הסרט החדש, איכויות העומדות בניגוד לתוכן המטריד והאלים שמופיע בהם. עד לרגע זה לא הובהרו נסיבות צילום החומרים ולא ידוע אם לסליל הצילום שנמצא קיימים עותקים נוספים. פסקול הסרט, קומפוזיציה מקורית מודרנית עבור חמישיית מיתרים וחלילן, חוברה במיוחד עבור הסרט החדש בידי המלחין והמפיק הישראלי גיא שטרנברג. היצירה המוזיקלית שואפת להגיב, לשכלל ולהרחיב את הדימויים הנראים ולהדהד באמצעות הקול את המתח שבין קונקרטיות להפשטה. ניר עברון הוא אמן, צלם ויוצר סרטים, בוגר המחלקה לצילום בבצלאל ובעל תואר שני מבית הספר לאמנות Slade מאוניברסיטת לונדון. עברון בוחן בעבודותיו כיצד נבנות היסטוריות חברתיות ופוליטיות, ובאיזה אופן הן משתלבות באמצעי המדיה הצילומיים השונים המייצגים ומתווכים אותן. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם. הסרטים אמצעי מאוחר ו-סרט מסוכן הופקו בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, Artis, קרן משפחת אוסטרובסקי ו- IL Collection.