יש בי געגוע עמוק לאלוהים, לא מחמת הגיל או הצורך בחזרה בתשובה אלא מפני שפני התקופה מכוערים.

חיים עכורים ומצחינים אלה אינם תולדה של מעשה חוצנים כי  אם מעשה כפיו של אדם גחמן, חומרני, קצר ראיה וחסר אחריות.

אני מתגעגע לאלוהים האמיתי, זה שבצלמו ובדמותו נבראנו. ופני האלהים כולם אור וטוב. אלהים של אהבה חמלה וצדק. וזה לא בנאלי וזה לא נאיבי.

אני מתגעגע לאל גדול, עזוז ורחום, אל שאינו מחלק נדל"ן ואינו מבטיח מועדוני תענוגות. אל שאין לו בכירים ומקוללים מלבד טובים ורעים.

כי בצלמו ובדמותו נבראנו ופני אלהים כולם אור וחוכמה.

לאלוהים של בני אדם אני מתגעגע. לא לאלילים של אנשי שיווק מזוקנים, שבקלות בלתי נסבלת מרימים עצמם מבני אדם אחרים, על פי צבע, גזע ומין המקדשים דם ומתירים אחר.

אלוהים של בני אדם, שאינו צריך לפקוח עין נצחית כדי שלא נרצח ולא ננאף ולא נחמוד ולא נוציא לשון הרע ולא נגנוב.

אלוהים שאינו זקוק לבתי תפילה ולצלחות לווין המאתרות אותו ומכוונות פנים לעברו, לשעת שחרית או ערבית קלה.

אלוהים שאני מתגעגע אליו קיים בכל מקום בכל רגע בנו ואיתנו. הוא מקור של אנושיות ואהבה, אהבת אדם ואהבת חיה וצמחייה ואיכות סביבה ואיכות שלטון ואיכות חיים.

שאם לא כן, לא ירחק היום וכולנו נתחיל לשלם מחיר מוחשי על כפירה בו ובבריאתו. איש מאיתנו לא יוכל עוד להלך בניחותא, לא בדלת אמותיו ולא מחוצה להם.

ואיש מאיתנו לא יהיה בטוח שצאצאיו ישובו אליו בריאים ושלמים מבית הספר, מטיול או ממסע קניות קצר.

ואיש מאיתנו לא ישתה מים ולא יטעם לחם שאינם מאובטחים ומאושרים ע"י בד"צים, בתי משפט ומרכזי איכות המוצר.

אנחנו כולנו נהיה נרדפים בידי עצמנו ונחיה כולנו במערבולת של מי שמנסה לתפוס את זנבו. ולא יהיה מושיע ולא תהיה נחמה.